חיפוש
משרה
כסטודנט עשיתי במחלבה פרויקט שעסק בהארכת תוקף חלב, ואחרי שהפרויקט עבר בהצלחה וסיימתי את הלימודים, נכנסתי לתפקיד כטכנולוג מחקר ופיתוח. בפרויקט האחרון עבדנו על תחליפי חלב שהושקו לאחר תהליך ארוך של פיתוח בשיתוף עם חברת מזון בינלאומית.
אין דבר יותר מרגש ומספק מאשר השקה של מוצר שעבדת עליו וליווית אותו ממציאת חומרי הגלם, הפיילוטים, מבחני הטעימה ואפילו האישורים הרשמיים. זאת גאווה ענקית, שמזכירה לידה של ילד. למען האמת, בני הבכור אפילו נולד במקביל להשקה של גבינת אמנטל ובתי הקטנה נולדה כשהוצאנו את המוצרלה שלנו.
אחד המנהלים הבכירים קרא בעבר לאגף הפיתוח "חוד החנית – 8200 של טרה, שמביאה חדשנות ונותנת אופק למוצרים קיימים וחיים למוצרים חדשים", וזאת האמת. טרה, לא רק שהיא משפחה, היא סטנדרט של מצוינות שמאפשר לך להתפתח. היום אנחנו עדיין מפעל צעיר, שחשוב שימשיך ללמוד את דרכו, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.
חדר הבקרה של הגבינות הוא לב התהליך. המחלקה שלנו מייצרת גבינות מלוחות, כמו בולגרית וצפתית בתהליך מורכב שמנוהל במערכות של חדר הבקרה. אנחנו מקבלים חלב ממחלקת הפיסטור ובהתאם למאפיינים שונים כמו אחוזי השומן יוצרים גבינה – ומעבירים אותה למחלקת האריזות.
המחלקה שלנו, שמייצרת את מוצרי משק צוריאל, היא מחלקה חדשה שעדיין נמצאת בתהליך מרתק של שיפור ולמידה. האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על איכות המוצר ולהעלות אותה בלי לוותר על ייעול של התהליך. מדי יום אני בא במגע עם כמה וכמה מחלקות, מתעסק בניהול חומרי הגלם, העובדים והמערכות ותמיד מוסיף לעצמי כלים מקצועיים.
טרה זה בית. זה לא מרגיש שיש כאן כ-600 עובדים כי כולם מכירים את כולם, גם אם אין ממשקים של עבודה בין התפקידים. אני מרגיש שכדי שהמחלקה שלי תצליח החיבור הזה הוא הכרחי, כי כדי לעמוד בהצלחה באתגרים, צריך גם מקצועיות וגם לויאליות, ואני יודע שלכולם יש מטרה משותפת: שכולם יהיו מרוצים – העובדים, ההנהלה וכמובן הצרכנים.
הסלייסר שאני מפעיל הוא השלב האחרון בייצור. מגיעים אלינו בלוקים של גבינה והתפקיד שלנו הוא לפרוס אותה, לחלק אותה לאריזות לפי משקלים ולארוז אותה באריזת וואקום. אני צריך להשגיח על איכות הגבינה, לוודא שהיא לא פגומה במקרה ולראות שהתוקף על האריזות נכון. אני רואה שכל התהליכים האוטומטיים עובדים חלק. בעיניי זה הקו החשוב ביותר במפעל – בלי סלייסר אין גבינה.
חשוב לי שהמוצר ייצא כמו שצריך והאריזות חייבות להיות מדויקות. בסופו של דבר, אם הלקוח רואה על האריזה 200 גרם ומקבל רק 180, לא עשינו את העבודה שלנו. בגלל זה אני חייב להיות ערני ולהשגיח על כל פרט קטן. בכל משמרת יש שני מפעילים ואני הבכיר ביניהם אז יש לי אחריות גדולה בתור העובד האחרון שפוגש את הגבינה לפני שהיא מגיעה ללקוח.
אני אוהב לעבוד בקו, ואוהב את המכונה שאני מפעיל. לפני שטרה הגיעה לפארק נועם היו לי שתי עבודות אחרות בתחום הייצור ובכלל אין מה להשוות. כאן עובדים נקי ומסודר והמנהלים מדברים אתך בגובה העיניים. זה מקום שאפשר להתפתח ולהתקדם בו.
במחסן תמיד צריך לתמרן, להוציא, לסדר, לחשוב מה דחוף יותר ומה פחות ולהסתכל קדימה. התפקיד שלנו הוא לספק למערך הייצור כל מה שהוא צריך מהר, בלי להתפשר על הבדיקות ההכרחיות. אנחנו מקבלים מהספקים פריטים, בין אם מדובר באריזות יבשות, אבקות או תמציות, קולטים אותם, דוגמים למעבדה מה שצריך ומשחררים את הפריטים למפעל כשהם מקבלים אישור.
התחלתי את הדרך שלי בטרה כמאבטח והיום אני מנהל משמרת ואחראי לסידור העבודה, לרמה המקצועית ולרווחה האישית של 6 מלגזנים ושני בקרי מלאי. הסיפוק שלי הוא למצוא פתרונות לבעיות לפני שהן משפיעות על מישהו אחר בהמשך השרשרת. זה דבר שקורה כאן על בסיס יומיומי.
אבל מעל כל זה, הסיפוק הכי גדול שלי הוא דווקא מהאנשים עצמם. אני משתדל אחת לשבוע לכנס את כל העובדים ופשוט לתת להם לדבר. אני מעודד אותם להציף בעיות, מחמאות, הצעות – אפילו בעיות אישיות. אחרי 3 שנים בתפקיד אני רואה שאנשים באים אליי בביטחון גם אם מדובר בבקשות רגישות, בידיעה שאני כאן בשבילם. אני רואה בזה הישג מקצועי ואנושי.
כמנהל פרויקטים הנדסיים אני נוגע בטכנולוגיה החדשה לפני שהיא מגיעה לקווי הייצור, בודק אם היא מתאימה ואיך אפשר לשלב אותה. למעשה, מחלקת ההנדסה היא הגורם שמזרז את הדחיפה קדימה ומכניס את השיפורים למערכת.
הדרישות שאנחנו מקבלים יכולות לבוא מכמה וכמה מקורות: ממחלקת השיווק שרוצה לשנע מוצרים במהירות גדולה יותר, ממחלקת האיכות שצריכה מכשור חדשני כדי לבצע בדיקות, מהפיתוח שחולם על מוצר חדש וכמובן מאנשי הייצור. אנחנו מלווים כל מכונה חדשה משלב הבקשה ועד שהיא מוטמעת באופן סופי, דרך כל שלבי הבדיקות הכלכליות והטכניות, שלפעמים מגיעות עד היצרן בחו"ל.
כל יום עבודה שלי נראה אחרת, ולמרות שתמיד מנסים לתכנן את השגרה, לעתים קרובות לוח הזמנים משתבש כי צריך לבצע ניסוי כזה או אחר, לבדוק חומרים או לסייר בחלק במפעל ולראות איך אפשר לשדרג אותו. זה לא פשוט, כי אנשים מטבעם נוטים להיצמד להרגלים ואנחנו אלה שמציגים להם משהו חדש, אבל בסופו של דבר כולם מבינים שכל חידוש מוסיף ערך לעבודה.