חיפוש
משרה
אלכס ליבשיץ – חשמלאי בכיר, הגיע לקוקה-קולה היישר מהלימודים באורט סינגלובסקי, שם למד הנדסאות מכטרוניקה, במסגרת שיתוף פעולה בין החברה למכללה. לא מעט סטודנטים הגישו מועמדות להשתלב במפעל והוא זה שנבחר. אחרי 6 שנים כמכשירן בחברה, הוא עובד בשנתיים האחרונות כאיש בקרה במפעל. זהו תחום ששאף להגיע אליו וגם הצליח. "עברתי כמה קורסים במהלך העבודה ולאט לאט התקדמתי כי זה עניין אותי", משחזר אלכס.
כמכשירן במחלקת האחזקה אלכס טיפל במכשירים ומכונות, ובעבודתו כיום עם בקרים, הוא מסתכל פנימה אל "המוח של המכונה" – המקום שבו רשומה התוכנה שאחראית לתהליכים השונים. לכל בקר תוכנה שונָה שהיה עליו ללמוד. הוא נשלח ללמוד מטעם החברה, במכללות שונות ובחברות מובילות בשוק, ונהנה מהשכלה רחבה בזכות קוקה-קולה. בנוסף, החברה מימנה עבורו קורס חשמלאי מוסמך שארך שנתיים בלימודי ערב וכעת הוא מעניק גיבוי למחלקת החשמל כשצריך.
אלכס מספר כי המפעל עצמו מתחדש בלי הפסקה ולכן הוא מקום מצויין ללמוד את המקצוע בתחילת הדרך המקצועית וגם בשלבים מתקדמים יותר. "תמיד נכנס ציוד חדש שצריך להכיר, הכל חדיש ומתחלף כל הזמן. אם אתה סקרן, רק תלמד. כאן אף אחד לא מגביל אותך. לדוגמא, אפשר אפילו למשוך מהמחסן חלפים של מכשיר חדש וללמוד עליהם, לשחק ולהכיר אותם כדי להיות מוכן למקרה של תקלה, ואם יש מכונה חדשה שנקלטת במפעל אנחנו נוסעים להשתלמות כדי להכיר אותה אצל הספק, לפעמים בגרמניה או באיטליה".
אלכס שייך כיום לצוות מצומצם של אנשי בקרה ועובד במשמרות. הוא בדרך כלל איש הדיאגנוסטיקה במפעל ולכן, הוא יכול להיקרא לכל מקום ובכל שעה. הוא תומך בעיקר במערך הייצור, אך גם במערכות שונות כמו מתקני המים או הסירופ- בכל מקום בו קיימת מערכת אוטומציה. עיקר העבודה היא לוודא שהבקרים תקינים ומגובים ושהמערכות רצות באופן חלק, אך קיימים מקרים בהם אנשי הבקרה בונים תוכנות חדשות מאפס, כמו מערכת כיבוי אש ששולחת התרעה ב-SMS לאחראי הבטיחות בכל פעם שהיא פועלת. "זו מערכת שבנינו לבד – ממש עבודת פיתוח".
"אומנם זו חברה שכבר עשרות שנים מייצרת את אותו המשקה, אבל חדשנות זה שם המשחק", אומר חנא מונייר – מנהל פרויקטים במחלקת ההנדסה. העבודה שלו מתחילה בשלב התכנון של חידוש טכנולוגי או מבני, ולכן חדשנות רבה שנכנסת למפעל החברה, עוברת ממש תחת ידיו.
"כל פרויקט נוגע בממשק אחר, לכן אני מכיר את כל המפעל: איכות, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, ייצור – את כולם. אנחנו, מחלקת ההנדסה, בונים את התכניות ומחלקת האחזקה הם הגורם המבצע – השותפים שלנו לדרך". חנא מספר שיש לו מספר פרויקטים במקביל, מה שמביא לו הרבה הנאה ולחץ חיובי, עקב האחריות הגדולה של כתפיו. "כשאני מחליף מכונות, החברה מצפה שאביא את הצעקה האחרונה כדי לקחת את המפעל קדימה".
הוא בחברה כבר 10 שנים, התחיל במחלקת הייצור אחרי שסיים לימודים כהנדסאי מכטרוניקה ובהמשך יצא ללימודי הנדסה במימון החברה. כשסיים את התואר כמהנדס מכונות, עבר למחלקת ההנדסה לתפקידו הנוכחי כמנהל פרויקטים. התפקיד רחב ומגוון "בימים אלה אנחנו עוברים מאריזות קרטון לשרינק, למשל, אז צריך להחליף חצי קו, אבל העבודה שלי יכולה להיות גם להרים מבנה שלם. אם צריך חדר מכונות חדש ואין מבנה, הפרויקט שלי יעסוק גם במכונות וגם במבנה. זה מפעל דינאמי והרבה פעמים דברים שנשמעים פשוטים מערבים המון גורמים ודורשים שיתוף פעולה של כל המפעל: מפיתוח להתאמת חלקי מכונות, רכש, ניסיונות בקווי הייצור, קבלת תוצאות איכות ולוגיסטיקה. אני מלווה את הדברים משלב התכנון ועד המסירה ללקוח שיזם את הפרויקט. לראות דברים מוצלחים שעומדים בדרישות, בלו"ז ובתקציב, זה סיפוק עצום עבורנו".
מעבר לעבודה, חנא חבר גם ב'פורום עמיתים' שנוסד כדי להקל את מסלול קליטת העובדים מהחברה הערבית. "אין ספק שהגיוון הוא חלק מהחברה", אומר חנא, "ומה שעושים בפורום, בין היתר, זה לחשוב על דרכים להנגיש את החברה לכלל האוכלוסייה ולהגיע לכל מועמד לעבודה דרך ימים מרוכזים, תכניות מיוחדות, קמפיינים ועוד".
חנא מספר שהאווירה במקום העבודה מאוד מחבקת, תומכת ודוחפת למצוינות. "לא הרגשתי חיצוני או זר. אתה חי את האנשים כמו במשפחה ולא משנה מאיפה באת ומה הרקע שלך. עם זאת, מאוד משמח אותי לראות אנשים מהחברה הערבית, שידועה כמוחלשת, מגיעים לתפקידים טובים, מתקדמים ומקבלים את מה שהם ראויים לו".
חניכה, הדרכה והמון אתגר
עם כ-40 שנים של ניסיון במפעל, יוסי ינקלוביץ' כבר ראה כמעט הכל. הוא החל את דרכו כמכונאי אחזקה בקו ייצור ומשם התקדם לתפקידים שונים: מנהל אחזקה בשלושה קווים, מנהל אחזקה אולמי, ועוד ועוד. לפני שנתיים התחיל להכשיר לעצמו מחליף ועבר לתפקיד רוחבי שכולל הכנסת ציוד חדש, פירוק והרכבה של קווים ושלל פרויקטים של אחזקה. "אני מאוד נהנה מהתפקיד", הוא אומר.
חלק נוסף ומרכזי בתפקיד הנוכחי של יוסי, הוא חניכה של עובדים ומנהלים שנכנסים לתפקיד חדש.
יוסי מלווה אותם חודשים ארוכים עד שהם מקבלים ממנו את הידע הדרוש והופכים לעצמאים. "אין לנו כמעט מנהלים שבאו כמנהלים", הוא מסביר, "כולם התחילו מלמטה והתפתחו – ממכונאי למנהל טכני, ממנהל טכני למנהל אחזקה אולמי, מחשמלאי כללי לראש צוות וכו' – יש המון אפשרויות, זה תלוי רק בבנאדם".
כשואלים אותו מה התכונות החשובות ביותר להצלחה דווקא כאיש אחזקה חדש, הוא אומר שצריך אורך רוח והתעניינות בעבודה – לא רק תעודת הסמכה. כשהוא לא עסוק בפרויקטים או בחניכה, יוסי גם מעביר שיעורים בכיתת המכונאות שבה מועברים יסודות מכניקה, פנאומטיקה וכל מה שקשור לתחום האחזקה. מחזורים של עובדים, רובם חדשים, עוברים אצלו בכיתה הניידת של המכללה הארגונית של הקבוצה – 'מכללת מפגשים' – ולומדים מהניסיון רב השנים שלו.
"אין כזה דבר להיזרק למים אצלנו. יש חשמלאים, מכונאים ואנשי אלקטרוניקה שבאים עם יותר ניסיון ויש כאלה שבאים עם פחות. מי שבא רק עם הבסיס אחרי הלימודים ונכנס למפעל תעשייה ראשון, לומד מאנשים. תמיד נמצא איתו חונך ומלווים אותו לאורך הדרך. בהתחלה לא שולחים אותו לתקלות לבד, אבל אם הוא נשאר פה מספיק זמן הוא הופך למומחה בתחום שלו. זה מפעל מאוד מאוד מאתגר. כל הזמן נמצא בשיא הטכנולוגיה בתחום שלו. למי שאוהב את זה, זה אתגר, ומבחינת החברה אין גבול למה שתקבל כדי להתמקצע".
כשאיציק כהן מסתכל על הקריירה הארוכה שלו במפעל, הוא מרחיק עד 1981. "אני מחובר לחברה בנימי נפשי", הוא אומר, "גדלתי פה מגיל אפס". כמכונאי אחזקה כיום, עובד המחסן הטכני כ-9 שנים בעבר, חבר ועדת הבטיחות וחבר צוות החירום, איציק מקדיש את כל כולו לחברה אותה הוא רואה בתור משפחה. בשנה האחרונה אף התחיל את הקדנציה השלישית שלו כחבר ועד העובדים.
"אנחנו קודם כל נותנים ביטחון עם הסכמים קיבוציים שכוללים שכר, שיפור תנאי העבודה כמו קרנות השתלמות, טיולים, ימי גיבוש, ימי משפחות וימי חופשה". איציק מסביר שמאז שהוא חלק מהוועד הוא רואה מקרוב ולוקח חלק בשיתוף הפעולה ההדוק והפורה עם ההנהלה, שרואה לנגד עיניה את טובת העובדים. "אם הם לא היו אתנו, כל זה לא היה יוצא לפועל. לא פשוט להגיע להסכם קיבוצי כזה ועוברים חודשים של דיונים ומשא ומתן עד שכולם מרוצים. ההנהלה בעד שלעובד יהיה טוב ונעים לבוא לעבודה ועל זה מגיע להם שאפו".
כעובד ותיק איציק מרגיש ממש כאחד ממקימי המפעל, אחרי שלקח חלק בעשרות פרויקטים, הקמות קווים וכו', ובשנים האחרונות עוקב אחרי חילופי הדורות ועושה מאמץ לחבר את הצעירים למקום שבו גדל והתפתח, דרך אכפתיות ואהבה למקצוע ולמקום. "אם יש אהבה לחברה ורצון לפתח מקצועיות, הרבה יותר קל להשתלב. אנחנו מנסים לעזור לחבר'ה הצעירים להתפתח עד כמה שאפשר".