חיפוש
משרה
שירי הראל עובדת במשקר כמעט 12 שנים, בהן עברה כמה וכמה תחנות. כיום היא מתאמת במחלקת הרכש של החברה בפארק תעשייה בקיסריה, עובדת ישירות תחת מנהל שרשרת האספקה ואחראית על העבודה מול ספקים ועל הזמנה של כל תוצרת המכונות. "זאת עבודה מאוד עמוסה ודינאמית", היא מספרת, "אתה לא יודע איך יסתיים היום. כל פעם יש דברים אחרים שדחופים, אספקה מפה ומשם, חשבוניות שצריכות לצאת ועוד".
כאמור, התחנה הנוכחית של שירי היא ממש לא הראשונה. כשעברה לצפון לפני החתונה חיפשה עבודה והתקבלה למשקר כמזכירת המנכ"ל. כשחזרה מחופשת הלידה, בלי לתכנן הרבה, מצאה את עצמה במוקד שירות הלקוחות, "הלב של משקר", כפי ששירי מכנה אותו, בזכות המידע והאנרגיה שזורמת אליו מהעובדים, הלקוחות והמנהלים. "הייתה לי תקופה מקסימה של 8 שנים כנציגה במוקד ונשארו לי הרבה חברות מהממות משם, אבל רציתי קידום ומסביבי גם ידעו שאני מסוגלת לתת עוד יותר מעצמי".
לפני שנה וחצי הגיעה ההזדמנות בזכות שינוי ארגוני: לשירי הוצע תפקיד ברכש והיא קפצה על המציאה. "רציתי אחריות, רציתי עניין ואתגר ותחום הרכש מעניין אותי", היא אומרת. בזכות התקופה הארוכה במוקד, במקרים רבים היא מכירה טוב מאחרים את הצרכים של המחסנאים ומנהלי האתרים. "אני מכירה את משקר בהמון תחומים ויודעת עם מי לדבר בכל בעיה, יודעת מה סדרי העדיפויות של הגורמים השונים ומכירה את המנהלים השונים – זה יתרון גדול. אני גם מבינה כמה חשובה זמינות ושירות טוב ללקוחות הפנימיים שלי".
למרות היתרונות הברורים שלה כ"מישהי מבפנים, היא הופתעה לקבל את הצעת הקידום. "הייתה לי מנהלת מקסימה שהאמינה בי תמיד וידעה שאני מסוגלת ליותר. משקר היא חברה קטנה מאוד ומשפחתית מאוד, אז אם אפשר לתת הזדמנות למישהו שכבר מכיר את האנשים, משתדלים לעשות את זה ואני שמחה שסמכו עליי. בעתיד אני לא יודעת מה יקרה, הכל פתוח. גם לרכש לא ידעתי שאגיע והנה אני כאן ומאוד טוב לי".
אלון פירו כבר היה ראש הצוות הטכני בחברת נביעות, עם אחריות מורכבת ומגוונת וניסיון של למעלה מעשור בהתקנה ותפעול. הוא הספיק להיות גם מנהל מרחב בחברה, כשתחתיו 60 עובדי הפצה, שירות לקוחות וטכנאים. משם, במסלול קרירה לא שיגרתי, הוא הגיע לתפקיד מנהל קו במשקר באזור ראש העין ואריאל והתקדם גם כאן.
ב-2016 אביו של אלון חלה והוא פרש מנביעות במטרה לבלות עמו את חודשיו האחרונים. כשחזר לעבוד, חיפש אתגר חדש ומצא אותו במשקר. היכרות עם החומר לא הייתה לו, אבל הוא האמין שעם הזמן יצליח להשלים את הפערים ולבלוט. בזכות לו"ז מדוקדק של לימודים, הוא התמקצע מהר, הכיר את החברה כמנהל קו והיום הוא כבר מנהל את אחד האתרים המורכבים ביותר בחברה, שכולל אחריות טכנית, ניהול עובדים ומחסנים וממשק קבוע עם מנהלי נתב"ג ורשות שדות התעופה.
"אי אפשר להגיד שידעתי שאתקדם", אלון מודה, "אבל רציתי להתחיל כמנהל קו ורק אז להסתכל קדימה. אם הייתי מתחיל כמנהל הייתי מפספס הרבה דברים כי לא הייתי בשטח. היום, אחרי שעשיתי את התפקיד ואני יודע מה הוא דורש, אני יודע איך לפנות בצורה הנכונה לעובדים שלי. אדם שרוצה להתקדם צריך ללמוד". הוא רגיל להתחיל את הטיפוס מלמטה, כמו שעשה בנביעות, שם התחיל כטכנאי. השטח חשוב לו, וחשוב גם למשקר, שמקיימת ימי שטח – "כולנו מנהלי קווים", בהם המנהלים הבכירים ביותר יוצאים לשטח לראות את העבודה היומיומית ולשפר אותה מהבסיס.
"אני חושב שההצלחה שלי כאן מגיעה מהרבה דברים", אלון מסביר, "בכל מקום אני רואה את התמונה הגדולה ותמיד שם את החברה, סדרי העדיפויות שלה והרווחיות שלה במקום הראשון. פן אחר הוא עניין. אני חושב שברגע שיש לך אחריות, מתעוררים אתגרים ומהם נוצר עניין, בין אם הוא טכני או ניהולי".
את העבודה השוטפת אלון מתאר כמאוד שיתופית. התייעצות עם מחלקות שונות, יחסים מצוינים עם המערך הטכני, אנשי השיווק והרכש ותחושה רווחת של "כולם למען כולם", מה שלדבריו שם את החברה בעמדה מצוינת להצליח ולפרוח. בנימה אישית יותר, אלון מספר על השנה האחרונה, בה חלה אחיו ונפטר. "את החיבוק שקיבלתי ממשקר לא קיבלתי משום מקום אחר. כולם הגיעו, תמכו, הקשיבו והתקשרו לשאול לשלומי גם אחרי השבעה. אני מרגיש פה באמת כמו משפחה, והיחס גרם לי לרצות להיות כאן, מבחינתי, עד הפנסיה".
אניטה קריינוביץ' מתארת את עצמה כ"מנהלת מוקד שירות הלקוחות, אנליסטית באופן חלקי ויועצת מכירות". מתוך מגוון התפקידים והמשימות שהיא ממלאת היא מסתכלת שנתיים אחורה ומתקשה להאמין שכמעט וסירבה למשרה שהוצעה לה בהתחלה. היא למדה כלכלה וחיפשה עבודה דרך חברת השמה, שמצאה עבודה משרה זמנית כאנליסטית במשקר. "לקח להם המון זמן לשכנע אותי לקחת משהו זמני, אבל לקחתי סיכון ובסוף זה יצא לטובה".
היא החליפה את האנליסטית של החברה כשזאת יצאה לחופשת לידה, וכשחזרה הוצע לה לנהל את המוקד בחלק מהזמן ובחלק מהזמן להמשיך לנתח נתוני מכירות. "התאהבתי בחברה", היא אומרת, "בעיקר בצורת הניהול, האכפתיות של משאבי אנוש והאנשים. העבודה עצמה גם מאוד דינאמית. אני אוהבת אתגרים ושהתפקיד לא מונוטוני, ומצאתי את כל זה כאן".
אניטה מודה שלא חשבה שתעשה מעבר חד שכזה מתחום אנליטי לשירות לקוחות, והייתה מופתעת שזה הכיוון שעליו חשבו עבורה. היום היא כבר יודעת לומר שהגיוון הוא דווקא יתרון. "בנוסף לאנליזה שאני עושה, אני מרגישה יותר טוב את הדופק של החברה. המוקד הוא ציר מרכזי שמקשר אותנו ללקוחות ואני חשופה לכל מה שקורה שם". כך היא משלבת בין שני תחומי עניין חשובים – עבודה עם אנשים ועבודה עם מספרים, שהיא עדיין נהנית ממנה. "אני אוהבת לקבל דאטה מבולגן שאף אחד לא מבין ואז לסדר אותו יפה, למצוא בו מגמות ולבנות אותו מחדש בגרפים שיש בהם משמעות".
מה ששבה אותה בחודשים הראשונים היה היחס השווה שהעניקו לה המנהלים והאווירה במסדרונות. אניטה מספרת שבזכות התחושה הנעימה היא הראתה נכונות להישאר גם אחרי המשרה הזמנית ודאגה להבהיר זאת לכולם. "מאוד אהבתי שכשאני מדברת עם מנהלים, הם מסתכלים עלי בגובה העיניים. אין דיסטאנס ויש הרגשה שאתה יכול להרגיש בנוח לנהל דיון ענייני עם כל אחד, כולל המנכ"ל".
התחושה שאפשר לבוא לידי ביטוי, גם מול דרגים בכירים, משמעותית עבור אניטה, שמאמינה שיוזמה היא חלק חשוב במה שעזר לה להתקדם ולהצליח בתפקידים שלה. "צריך נכונות לתרום ולעזור, ואני חושבת שכאן מאוד אוהבים את העובדים, מאוד מעריכים אותם ופתוחים להצעות שלהם. ברגע שאתה מרגיש בנוח לפנות למנהל בידיעה שלא ישפטו אותך, אז יש שיח בריא ויותר קל להגיע לפתרון. במשקר כל אחד ואחד מוזמן לדבר, אז אם אתה לוקח יוזמה, ישמעו אותך".