חיפוש
משרה
"כאדם שרוצה להתקדם, אתה קודם כל צריך להוכיח את עצמך במה שאתה עושה", אומר לירון חיקי, שבצעדים מדודים ובטוחים הגיע מתפקיד עוזר בקו חלוקה לניהול המחסן בחיפה. "חשוב לא להיות שאנן", הוא מוסיף. כעוזר בתחילת הדרך לא החזיק אפילו רישיון למשאית וכעבור כמה שנים, בזכות השאיפה קדימה, נבחר למנהל קו מצטיין. כשהתפנה תפקיד מנהל המחסן הוא הגיש מועמדות והתקדם שוב לתפקיד הניהולי הראשון שלו.
השינוי הגדול ביותר שעבר כמנהל היה הרחבה של נקודת המבט שלו. הוא מספר על הימים הראשונים שבהם עדיין ראה דברים בעיניים של עובד עם תחום אחריות מצומצם, "אפילו אמרתי למנהל שלי שאני מרגיש שמיציתי את התפקיד. הוא אמר לי 'מה פתאום, נגעת אולי בחמישים אחוז מהתפקיד', והיום אני מבין את זה. אתה חייב ללמוד דברים חדשים, חייב לדחוף את עצמך לדברים שאתה לא נוגע בהם".
חלק מאותם דברים שלא נגע בהם בעבר היו תחומי הרכב והבטיחות, שלמד דרך קצין הרכב וקצין הבטיחות של החברה, בנוסף קיבל מהחברה הכשרות ניהוליות וקורסים שונים בנושאי גישה לעובדים ויצירת מוטיבציה. "יצאתי לדרך חדשה", לירון אומר, "למדתי להסתכל על הדברים כמנהל. למדתי איך לנווט, איך לדרוש שדברים יתבצעו וגם איך לדבר עם אנשים – אם אני רואה שעובד עובר משהו רגשי, היום אני יודע יותר טוב איך לגעת בו ולגרום לו להיפתח. אלה כלים שלא היו לי פעם".
לירון נזכר בימים הראשונים בחברה, בהם עבד כעוזר בקו חלוקה ולמד את משמעות העזרה ההדדית בחברה. "מנהל הקו שהיה לי לימד אותי לעבוד ביחד וכשאני התקדמתי העברתי את זה לעוזר שלי, וכך הלאה. עושים את התפקיד בצורה שווה, כדי לחזק את תחושת הביחד ולא כדי להקשות". היום, לירון מספר שאותה אווירה קיימת במחסן שלו ובאתר כולו. "בסופו של דבר כולנו, כולל המנהלים, רוצים להרגיש שייכים, מוערכים ומכובדים. מי שמרגיש ככה ייתן אקסטרה" הוא אומר. "יש כאן תחושה שלכולם אכפת מכולם ושההנהלה רואה אותנו".
בנביעות אוהבים לקדם את האנשים שלהם, וערן אלבז הוא דוגמא מנצחת לכך, כעובד שהתחיל בשנת 2005 כעוזר קו חלוקה, התקדם לניהול קו ואז מונה למנהל צוות הפצה. "אחרי כמה שנים בתפקיד הגשתי מועמדות לתפקיד ניהול צוות הפצה ולשמחתי הרבה קיבלתי אותו". שנה וחצי עברה מאז שערן עזב את המשאית והתיישב במשרדו בסניף ההפצה הצפוני, בצומת הצ'ק פוסט בחיפה. "המעבר מניהול קו לניהול הפצה היה שינוי משמעותי בחיים שלי. אני אוהב לנהל אנשים, זה מאתגר ויש המון אחריות", ערן מספר ומוסיף בצחוק, "ועם זאת, בהחלט יש ימים שהייתי שמח לחזור למשאית, להגיד בצהריים להתראות ולחזור הביתה".
במסגרת התפקיד, ערן אחראי על תשעה קווי חלוקה ועל שרשרת האספקה מהמפעל. "אני אחראי על 18 נהגים ועוזרי נהג, ובמהלך היום נותן להם פתרונות לכל בעיה שצצה בשטח. אם לקוחות לא קיבלו את הכדים שלהם מסיבה כזו אחרת, אני דואג שיחזרו אליהם ויעדכנו אותם". תחום האחריות של ערן משתרע מאיזור חיפה ועד כפר סבא, וגם חלק מאיזור הצפון, נהריה, שלומי וכרמיאל. "אני דואג שכל האיזור שתחת האחריות שלי, יתקתק מכל הבחינות. בסוף היום אני ממתין כאן עד אחרון הנהגים שחוזרים, בודק את המטענים שלהם ומוודא שאף לקוח לא חויב בטעות".
אחד האתגרים הגדולים של ערן הוא ההתמודדות עם ניהול העובדים, אבל העובדה שהיה פעם נהג כמוהם עוזרת לו מאוד. "צריך הרבה רגש. צריך להבין שלאנשים יש מטען שכל אחד מביא איתו וכל אחד הוא עולם שלם. אני מקפיד לערוך ערבי גיבוש, וביומיום אני משתדל לכתוב להם הודעות שירימו להם את המורל". לפני כחודש, ערן קיים תחרות בין עובדיו להחזרת מתקנים מלקוחות. "זה עבד יופי והאנשים נרתמו. כל הזמן עדכנתי לגבי הכמויות ומי הקו המוביל, והייתה אווירה נהדרת. בסוף כמובן הודעתי על הקו הזוכה, והנהג והעוזר קיבלו כל אחד שוברים לארוחת בוקר זוגית. התחרותיות הזו מאוד חשובה למוטיבציה".
ערן מספר כי בזכות העבודה הוא זכה גם בתחביב חדש כך באמצע החיים – רכיבה על אופניים. "הכל התחיל כשהייתי מנהל קו. עברנו דירה וליד הדירה החדשה לא הייתה חנייה להחנות את המשאית. מכיוון שהייתי חייב להתנייד איכשהו עד המקום שבו החניתי, קניתי אופניים. נסעתי כל יום מהבית למשאית ומהמשאית לבית והתחלתי לאהוב את זה. היום אני רוכב בסופי שבוע בקבוצה עם עוד כמה חברים, עושים סינגלים ונהנים מהספורט ומהאווירה".
סל ההטבות שלנו דינמי וסוגי ההטבות משתנים מעת לעת.