חיפוש
משרה
בלילה
במשמרות לילה כל הרעש של היום נעלם. זה רק אתה, העבודה והחברים לצוות. חוץ מזה שיש יותר אחריות והרגשה שסומכים עליך, הכל הופך ליותר אינטימי. יש זמן להכיר אנשים לעומק, להיקשר לסיפור שלהם ולהבין אותם. למרות שעובדים לא פחות קשה, הלילות מחזקים את הקשרים ונותנים לך הזדמנות להיפתח בעצמך.
דורות
מה שהוותיקים עשו כבר אלף פעם, יכול להיות שאנחנו הצעירים עומדים לעשות פעם ראשונה, לכן כל כך חשוב שיהיה קשר טוב בין הדורות. מקצועית, אנחנו נהנים מהניסיון ומההדרכה שלהם, אבל בגלל שמדובר באנשים כל כך טובים ואכפתיים, נוצר חיבור אישי. זה דבר מאוד יפה, לראות איש בן 60 נקשר לבחור בן 25, והם מדברים על דברים שלעולם לא היו מדברים עליהם אם לא היו כאן במפעל.
אוזן קשבת
אנחנו עובדים במחסן שהוא קצת מרוחק מהמפעל עצמו. בגלל המרחק הזה, דואגים המנהלים לעשות מעל ומעבר שלא נרגיש מנותקים. באים לראות ולשמוע אותנו, לחוש את הדופק שלנו ונרתמים לעזרה, בין אם מדובר בציוד חדש למלגזנים או בפינת קפה חדש כמו זאת שבדיוק קיבלנו. רגישים אלינו, נותנים לנו תחושה שיש אוזן קשבת לצרכים שלנו, ואנחנו מרגישים שכייף לתת בחזרה.
גאווה
כל שנה אני יורד לאילת עם קבוצת הכדורגל של קרלסברג, כדי להתמודד מול נבחרות אחרות מהליגה למקומות עבודה ב"ספורטיאדה". אנחנו זוכים להיות יחד כמה ימים ולייצג את החברה יחד עם קבוצת הכדורסל, וכמובן שהם באים לעודד אותנו ואנחנו אותם. יש שם הנאה גדולה וגם גאווה, וכולנו עושים את המקסימום כדי להחזיר למקום שאנחנו עובדים בו, שגם נתן לנו את ההזדמנות לחוויה הזאת. זה אולי סמלי, אבל מאוד משמעותי לכולנו.
צמיחה
באתי לכאן אחרי תפקיד דומה בחברה אחרת, והופתעתי לראות שאנשים נשארים כאן הרבה זמן. היום אני כבר 9 שנים כאן ולגמרי מבינה שאנשים נשארים כי החברה תמיד בצמיחה. אנחנו לא מקובעים רק במה שאנחנו עושים, ובגלל שאנחנו חלק מחברה גדולה ומגוונת, תמיד יש תחומים חדשים לגעת בהם, מה שעושה את העבודה מאוד דינאמית.
משפחות
בני המשפחה של העובדים, מכירים אחד את השני מכל המפגשים והאירועים שיש לנו: יש נופש עם בני הזוג פעם בשנה, ימי משפחה, טיולים, אירועים מיוחדים כמו פארק מים בשבועות, ועוד פינוקים. אני רואה את האנשים כאן לא פחות מאשר את בן הזוג שלי, ובאפן טבעי מגיעים גם לאירועים אישיים כמו בר מצוות, חתונות וכו'. זה מפעל מאוד משפחתי.
להרגיש מחוברים
גם אם יוצא לשוק המוצר הכי קטן בכל אחת מהחברות בקבוצה, הוא יהיה בחדר האוכל כדי שנוכל לטעום ולהכיר אותו. הרי אנחנו גם צרכנים ולא תמיד אפשר לדעת על כל השקה, אז דואגים שכעובדים נרגיש מחוברים גם למוצרים שלנו. זה יוצר חיבור למקום ונאמנות גדולה לקבוצה מתוך רצון שהיא תצליח. אין מצב שיהיה אצלי חלב שהוא לא של טרה, מיץ שהוא לא פריגת או בירה שהיא לא קרלסברג.
ביחד
מה שאני אוהב זה להגיע, להגיד שלום לכולם ולדבר קצת לפני שמתחילים לעבוד. אנחנו שותים את הקפה של הבוקר, ובצהריים כל המחלקות נפגשות בחדר האוכל. אם מישהו לא מגיע, תמיד שואלים איפה הוא, משתדלים להיות ביחד – לא מסתגרים כל אחד בפינה שלו.
אווירה
אני עולה מפרו, וכשהגעתי למפעל הזמנתי את כולם ל"על האש" אצלי בבית. המנהל הגיע, העובדים באו וכולנו שתינו ואכלנו יחד. יש גם ימי גיבוש מאורגנים ואנחנו משתדלים להיפגש לפעמים בתור מחלקה בערב. זה יוצר אווירה של היכרות ויחס טוב, שעוזר לנו גם בעבודה עצמה כי אנחנו מרגישים חובה ורצון לעזור אחד לשני.
פותחים ראש
כל הזמן מנסים לשפר ושומעים גם את הבנאדם שנמצא בתפקיד הכי זוטר. גם אם נכנסת לעבודה בלי מקצוע, שומעים אותך ומתייחסים אליך כאילו אתה העובד הכי ותיק. מהישיבה הראשונה שנכנסתי אליה תמיד שאלו אותי שאלות וניסו לשמוע מה יש לי להגיד. לא במקרה יש לנו תכנית שנקראת "פותחים ת'ראש" שמזמינה את העובדים להציע הצעות ייעול. אתה תמיד מוזמן להציע הצעה, ואם צריך ליישם – מיישמים.
לאהוב את העבודה
נכנסתי לחברה כמכונאי מוסמך, אבל בהתחלה עבדתי כמפעיל. כעבור תקופה לא ארוכה עברתי לתפקיד יותר מרכזי ואחרי זמן מה, מחלקת ההנדסה ביקשה שאצטרף אליה ואעשה את מה שאני הכי אוהב לעשות. כבר 25 שנה אני בתחום המכונאות וההידראוליקה, ומבחינתי זה הישג לעסוק במה שאני אוהב מדי יום.
מחבקים מההתחלה
כשמגיע עובד חדש, עוטפים אותו ביחס חם ומחבק כבר מההתחלה, משלב ההתאקלמות. אין מצב שמישהו שרק הגיע יחפש לבד דברים – תמיד יהיה צמוד אליו עובד ותיק שינחה אותו עד שירגיש בנוח. ממש, מלווים את העובד משער הכניסה ועד למקום העבודה שלו, דרך הביגוד והטפסים השונים שהוא צריך לחתום עליהם. יום הכניסה הוא כבר היום שבו העובד יודע כמעט כל מה שצריך לדעת. חוץ מהיכרות עם המכונה כמובן.